שחזור הקונצרט הציוני בגטו קובנה

קשה להמעיט בכוחם של הצלילים שעלו מגטו קובנה שבליטא ב-24 ביולי 1943, בקונצרט חשאי ומלא תעוזה שכולו כמיהה לארץ ישראל.

75 שנה לאחר הרגעים ההם, זכינו בהזדמנות היסטורית נדירה להביא חזרה לבמה את הרוח ההיא – לאחר שתוכניית הקונצרט המקורית נמצאה, נאספה מפינות ארכיונים ונחקרה. במתחם האנדרטה ללוחמים יהודים ביד ושם, בליווי התווים המקוריים מאז, ניתנה הבמה לגיבורי הרוח ההם: סיפורים אנושיים מרתקים חברו לצלילי סימפונט רעננה, ולביצועים מוזיקליים מלאי השראה של אמנים בני ימינו – במחווה יחידה במינה ובהפקה מרגשת מאין כמוה, כשבקהל נכחו ניצולי שואה ושורדי גטו קובנה.

שירי האהבה והכמיהה לארץ ישראל שנוגנו על ידי תושבי הגטו ביטאו בראש ובראשונה את ניצחון הרוח על הרדיפה, הגזירות והמציאות הבלתי נתפסת. בעברית צחה הועלו בו שירים כמו “שיר העמק” של תנועת הפועלים, מילות פסוקים מולחנות ואפילו נעימות תימניות. מילותיו של ביאליק נישאו אף הן: “וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל־שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים אֱלֵי־קֶבֶר נְדַדֶּה”.

בלתי נשכח היה הרגע בו חברו השורדים המעטים מגטו קובנה לשירת “התקווה” במילים המקוריות שכתב נפתלי הרץ אימבר –

“עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה הנושנה

לשוב לארץ אבותי לעיר בה דוד חנה”.

יוזם הקונצרט ומגלה החומר: רמי נוידרפר

הנחיה: יפתח קליין

אורחי כבוד: השרה לשוויון חברתי ח”כ גילה גמליאל, נשיאת בית המשפט העליון, הגב’ אסתר חיות, ניצולי שואה.

משתתפים: אופיר בן שטרית, מקהלת אורטוריו, האחיות לוז, מקהלת אנקור, יונתן רזאל, מאיה בלזיצמן, קרולינה וסימפונט רעננה.

מנצח ומנהל מוזיקלי: יונתן כנען.